I did not translate this post because it has word games in Hebrew.
Therefore, if you have decided to do an automatic translation, you must take into account that things may get out of context.
לא, אני לא רופאה ולא למדתי רפואה 7 שנים ואני מכבדת את האמונה של כל אחד בדרכי הטיפול שלו בעצמו.
יש רק דבר אחד שלפעמים מפריעה לי כשאני פוגשת או שומעת חוות דעת של אדם שמחליט לטפל רק בתופעה עצמה ולא בשורש שלה ושוב זה מגיע מתוך אמונה ולכן אני מכבדת, אך זו לא האמת שלי.
אין מקום לרפא את עצמך מבלי להבין דבר בסיס והדבר הזה הוא השילוב בין גוף ונפש.
*כאשר למדתי קבלה רפואית , למדנו למשל על השם שנתנו בעברית לכל איבר בגוף והקשר שלו לנשמה שלנו.
כשלקוחה באה לאבחון בצבעים וראיתי שבמקום של האתגר הכי גדול שלה קיים הצבע האפור, מיד עלתה בי השאלה האם קיימת אצלה בעיה בכבד?
למה דווקא כבד? כי בעיה בכבד קשורה לכבוד עצמי (כבד -כבוד) ולצבע האפור תדר של כבוד.
(מכובדיי השבט, זיקני השבט עם השיער האפור).
במקרה הזה, הלקוחה אישרה את השאלה שלי ומיד אמרה שהיא לא לוקחת תרופות והיא מאמינה שתוכל לרפא את עצמה ללא תרופות.
אני מהצד שלי נתתי לה טיפים שיכולים לעזור לה לכבד את עצמה.
ומכאן רק הזמן יעיד……
הדבר הכי חשוב בריפוי עצמי, ולא משנה באיזה דרך תבחרו, הוא האמונה בתהליך.
חלק מתהליך הריפוי העצמי קשור גם ליכולת שלנו לפנות לכל מטפל אחר ולהבין שגם אם פנינו לעזרה, עדיין זהו צעד נוסף בריפוי העצמי.
כי הרי אנחנו היוזמים, אנחנו קבענו את הפגישה איתו. הוא , לצורך העניין רק הצינור/המראה שמעביר/ משקף אלינו את הריפוי לעצמינו.
לכן חשוב מאוד שכאשר אדם רוצה לטפל בעצמו, וזה לא משנה אם זה דרך רופא שלמד 7 שנים או דרך מטפל הוליסטי כזה או אחר , הוא זה שיעשה את הצעד ולא מישהו אחר.
(כמובן שיש מקרים יוצאים מן הכלל שצריך לעזור לאדם לקיים את הקשר הראשוני).
לסיכום: ריפוי עצמי מתחיל מבפנים.
בשלבים הבאים:
אני מרגיש (רגש- גוף ונפש מדברים יחד)
אני מפנים (בפנים- גוף ונפש מדברים יחד)
אני מודע (מדע- הוליסטי/קונבנציונלי)
אני מרפא (רפא – הוליסטי/קונבנציונלי)
*אין זה משנה במה בחרתם ואינני שוללת שילובים בין כל שיטות הטיפול, העיקר שאתם בחרתם מתוך אמונה בתהליך ולא מתוך פחד.
